המשרד

תהליך הזמנת אוכל אל המשרד כולל אלמנטים שונים ומחלק את המעורבים לקבוצות פעולה אשר על ידי שילוב מורכב מצליחים להגיע אל המטרה ולגרום למנות שהוזמנו עבור ארוחת הצהריים להגיע אל המשרד.
זהו אחד מהתהליכים החברתיים המסובכים והקשים ביותר המוכרים לאנושות:

הקטליזטור

אדם אשר תפקידו להתחיל בשעה 10:30 את תהליך הזמנת האוכל לצהריים, תהליך שיסתיים עם הגעת ההזמנה בשעה 16:30 בממוצע.
חלקו הוא לעבור בין הנוכחים ולברר האם הביאו אוכל מהבית ואם בא להם היום להזמין משהו לצהריים.
אדם זה יפעל בסתר, יקשור קשרים, יסתודד, יפעיל מניפולציות ויסית את חבריו אחד כנגד השני. ברגע שירגיש שנוצר רוב מספק שבא לו היום להזמין משהו לצהריים, הוא יחזור למשרדו ויסתמך על כך שהתהליך ימשיך על ידי אחרים.
בסביבות השעה 13:30 כאשר יגלה כי טעה ושום דבר לא התקדם, הוא ינסה לחדש את המומנטום בקריאות סחבקיות: “אז מה החלטנו, שמזמינים היום?” עד שמישהו אחר יקח אחריות.

דמוקרטיה ישירה

לאחר שהוחלט כי מזמינים היום משהו לצהריים מתחיל שלב ארוך של קבלת החלטות קשות מאד. בשלב זה יש לעבור על חמשת הממים:

• מאיפה מזמינים?
• מרק זה לא אוכל.
• מגעיל, אנחנו בחיים לא מזמינים משם יותר.
• מנה אחת ב-48 ש”ח?! אין איזה שיפודיה פה בסביבה?
• מגיעים לאיזור שלנו? לא?? חבל.

רוב בני האדם (למעט כאלו שמקצועם גישור משפטי) אינם מוכשרים דיים כדי להצליח ולהביא להסכמה בין כל המעורבים על מאיפה מזמינים.
תהליך הבחירה פועל על פי השלילה ובדרך האלמינציה בהתאם לסיבות למה לא להזמין ממקומות שונים. כמות הסיבות למה לא להזמין נובעת מכמות המעורבים בהזמנה, אולם בכל מקרה בו משתתפת גם בחורה בהזמנה, אחת או יותר אין זה משנה, כמות המקומות מהם כן ניתן להזמין מצטמצם אבסולוטית לשני מקומות בארץ.

הפאסיבים

בין השעות 13:30 ל-14:30 אנשים רבים ינסו להתמודד עם שלב קבלת ההחלטות, אך יכשלו. אנשים אלו ישברו בעיקר מתשובת ה”לא אכפת לי, מה שבא לכם” שתוציא אותם מאיזון עד שינטשו את כל ההישגים שהגיעו אליהם ויהפכו לפאסיבים.
בעת שהפכו לפאסיבים ידאגו לענות ב-”לא אכפת לי, מה שבא לכם” על ניסיונות של אחרים להגיע לתוצאות.

המנהיג

מצבים קשים ותחושה של יאוש יולידו איש דגול וחזק אשר ידע לקבל החלטות, קשות וכואבות. המנהיג יודע מה טוב לכולם ויבצע את רצון הרוב על ידי התעלמות מצרכי מיעוטים שלא אוכלים בשר או שלא בא להם שוב פעם תאילנדי.

חותכות הסלט

לא משתתפות בהזמנה כי בבוקר אכלו יוגורט עם גרנולה ליד המחשב ועכשיו הן רק יחתכו לעצמן סלט (רוצים קצת? זה מאד טעים) ואחרי הצהריים יאכלו תפוח עץ ובערב בבית ירדו לבד על מגש של פיצה משפחתית, אז הן לא כל כך רעבות ולא בא להן משהו גדול.

אנשי הכבר באים

ברגע שההזמנה מגיעה, רוב המעורבים ישכחו עד כמה הם היו רעבים לפני דקה ואת כל התלונות על איחור השליח. כאשר ההזמנה מגיעה האדם שקיבל לידיו את שקיות האוכל יקרא לחבריו: “חברה’ ההזמנה הגיעה, יוסי, אתם באים?”.
בניגוד לכל הרגשות שהביעו עד נקודה זו, רוב המעורבים יתרכזו במשהו מאד חשוב במחשב שלהם ויענו “כן כן, תכף בא”. מרגע זה מתחיל תהליך חיזור ושידול שכולל קריאות: “נו בואו, אנחנו יושבים” ושקרים כגון “כן, הנה אני בא”. בסופו, אחד מהצדדים יתייאש ויכנע.

משוואת המיקרוגל היחסי

כמות המיקרוגלים במטבחון תחושב לפי נוסחה זו:
כמות הזמן שלוקח לאדם הראשון שחימם את האוכל לסיים לאכול את ארוחתו חלקי כמות האנשים שרוצים לחמם אוכל.
השימוש המשעשע במשוואה זו מאפשר להנהלה ליצור תור של אנשים רעבים שעליהם לבחור אם לאכול לבד או לאכול אוכל קר.

אתמול הכנתי בדיוק כזה ספגטי בבית יצא פי עשר יותר טעים

נהוג בהזמנה של ספגטי לשתף בזכרונות ולספר כי “ארבעים וחמשה שקלים לספגטי?! אתמול הכנתי בדיוק כזה ספגטי בבית ויצא פי עשר יותר טעים”. הנוכחים יסכימו עם המספר ויעודדו אותו בקריאות “זיתים שחורים? הכניסו לי אולי זית אחד. חוצפנים”.

השלמת מיניין

עיסקית - 35 ש”ח
מינימום להזמנה - 37 ש”ח
השלמת מיניין היא מצב בו אדם שבמקור לא התכוון לאכול צהריים ובוודאי שלא להזמין אוכל מבחוץ, מצטרף להזמנה כדי לסייע לחברו להשלים את סכום המינימום להזמנה. במקרים בהם לא הושלם מיניין יאלץ הסועד להזמין קינוח פנקוטה מפנק ב-16 ש”ח כדי לעבור את המינימום להזמנה (לא כולל דמי משלוח).